לשון הרע ברשת החברתית פייסבוק מאת עו"ד נועה מאיר,  
משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין
 
היום בעידן הפייסבוק, שבו כל דכפין יכול לשתף עם חברים, מכרים או זרים (לפי בחירתו) פרסומים ותמונות כאוות נפשו ורצונו וככל העולה על הגיגי ליבו, נוצר מצב בו נדמה כי "האצבע קלה על המקלדת", ופרסום כהגדרתו ומשמעותו המשפטית בחוק זה, אודות אדם מסוים ברשת הפייסבוק עשוייה לפגוע בו לעיתים אף באופן אנוש, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קרי, במקור פרנסתו של אדם שעשוי להגדע עקב פרסום מכפיש וידועה אמרת חז"ל: "טוב שם טוב משמן טוב" וכן כי הוצאת לשון הרע, במקורות היהודיים, הינה אסורה גם על פי ההלכה התלמודית, ללמדנו עד כמה חשוב השם הטוב והמוניטין של אדם וכמה משקל יש לשמו של אדם.
 
על כן, נשאלת השאלה מה גובר על מה: החופש להביע דעה או הזכות לשם טוב?
 
 
חופש הביטוי הינה זכות המאפשרת להביע דעה בכל אמצעי, לרבות: דיבור, כתיבה, יצירה, מוזיקה, וזאת מבלי שיוטלו על מביע הדעה סנקציות כל שהן.
 
חופש הביטוי הוזכר לראשונה בישראל בהכרזת העצמאות, שם נקבע, כי מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית  המושתת על "יסודות חuפש החירות" והבטחת חופש המצפון המהווים חלק מחופש הביטוי ומבססים אותה.
הנשיא בדימוס אהרון ברק, קבע כי ניתן לפרש את חופש הביטוי, כחלק מחוק כבוד האדם וחירותו לאור ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
 
ודוק, על פי דעת הרב בבית המשפט העליון, חופש הביטוי הינו נגזרת של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מכאן, שפגיעה בחופש הביטוי לא תהיה בנקל, ותתאפשר רק בכפוף לתנאי פסקת ההגבלה, אשר זו משוכה שיש לעבור.
 
חופש הביטוי זכה להגנה יתרה, ולא בכדי. לחופש הביטוי יש חשיבות גדולה מאין כמוה, בין אם תכליתה בירור גילוי האמת, מימוש הפוטנציאל העצמי של האדם, באמצעות הבעת דעותיו, חיזוק תחושת הערך העצמי והכבוד.
 
חשיבות דמוקרטית - מתן אפשרות לאזרחים להחליף דעות בינהם ולשכנע איש את רעהו בדעות הפוליטיות הנוגדות לעיתים מזומנות והחשיבות הלא מבוטלת המהווה לעיתים כשסתום לחץ.  אזרחים יכולים לפרוק את שעל ליבם ואף יכולים להביע עצמם במילים ולערוך ויכוחים מלומדים, במקום לנהוג באלימות, איש כלפי רעהו.
 
חופש הביטוי זכה להגנה, אם כי לא מוחלטת (יחסית) וזאת משום שכנגד ההגנה על חופש הביטוי יש לתת הגנה תוך עריכת איזון גם באשר לזכויות אחרות.
 
חופש הביטוי מול איסור לשון הרע
אל מול חופש הביטוי ניצב איתן האיסור בלשון הרע על אדם.  קיים מתח תמידי בין הזכות לחופש הביטוי מחד, ובין האיסור על אמירת לשון הרע מאידך.
 
לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") כדלהלן:

לשון הרע מהי
1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון מס' 5)  תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
 בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;
 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007
"מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
 
קרי, אדם הסבור, כי דבר הפרסום  עלול להשפילו בעיני הבריות ברבים או לעשותו לבוז או ללעג מצדם או שהפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו או לחילופין, שהפרסום עלול לפגוע במשרתו של אדם או במשלח ידו או כאשר פרסום העלול לבזות אותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
 
יש לציין כי כשלשון חוק מגדירה "אדם" לעניין חוק זה, הכוונה היא גם ללשון הרע כלפי תאגיד. פרסום לעניין לשון הרע יכול להיות בעל פה או בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. תנאי נוסף לפרסום לשון הרע הוא: אם פרסום הלשון הרע הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; או אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.
 
נסייג ונאמר כי, לא כל פרסום ייחשב כלשון הרע, ובטרם מסווגים פרסום כפוגע לפי חוק איסור לשון הרע, עלינו לבדוק האם הפרסום הוא חלק מהפרסומים המותרים (בסעיף 13 לחוק) או שמא עומדת למפרסם הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק) ו/או והגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק) כאשר קיימות הגנות נוספות בחוק.
 
יש לציין, כי המבחן לכך שהיה בפרסום לשון הרע ו/או גרימת נזק הוא מבחן אובייקטיבי. לכן, תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע מפרסום כלשהו לא יהיה הקובע לעניין החלת לשון הרע אלא מבחן שנטבע בבית המשפט העליון, בהלכה הפסוקה והוא "האדם הסביר".
 
דברים יפים לעניין היחס בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב מפי המשנה לנשיאה כתוארה אז השופטת איילה פרוקצ'ה ברע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (לא פורסם, ניתן ביום 12.11.06):
 
"ערך חופש הביטוי והזכות לשם טוב הם ערכים המצויים באותו מיפלס במידרג זכויות האדם. האיזון ביניהם הוא איזון אופקי המניח, כנקודת מוצא, יחסיות ביניהם. בבחינת יחסיות זו ניתן משקל מיוחד לחופש הביטוי בשיח הציבורי, על שום חיוניותו להבטחת ההליכים הדמוקרטיים בחברה חופשית. עם זאת, גם בהקשר לשיח הציבורי ישנן מגבלות על הביטוי המפר את איסור לשון הרע, ונשמרת הגנה יחסית על כבודו של אדם שנפגע, גם מקום שהפגיעה מתרחשת בבמה הציבורית ומופנית כלפי איש המעורב בענייני הציבור."
(ההדגשות אינן במקור- נ.מ)
 
כבוד השופטת יעל קלוגמן מבית המשפט השלום בנתניה קבעה בנובמבר 2014, כי הטחה                   של הכפשות עובדתיות בקיר פייסבוק: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו, מהווה פרסום לשון הרע. השופטת קלוגמן מוסיפה, כי הנתבעת לא קיימה את אחת ההגנות הקבועות בחוק ומשכך "הסתכנה מרצון" בתביעת לשון הרע.
 
" כשמדובר בחילופים הדדיים של מילות גנאי, תוך כדי ויכוח (לרבות ויכוח שמתנהל במסגרת רשת חברתית באינטרנט), ותוך הטחת מילות גנאי או כינויים שהפכו שכיחים בחברה, נראה כי אין לראות מילות גנאי כאלה כבאות בגדר "לשון הרע" לעניין חוק לשון הרע; או לחלופין - ניתן לראותן בגדר "זוטי דברים" שאינם מקימים עילת תביעה. אולם לא כך הדבר, כשמדובר בהטחה של הכפשות עובדתיות: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו. "
 
וכן-
 
"די בהפצתו של הפרסום בין כל חברי הקבוצה בפייסבוק על מנת לקיים את יסוד הפרסום שנדרש לעוולת פרסום לשון הרע. קיומו של יסוד הפרסום אינו תלוי במציאות המקרית: האם בקרב קבוצה מסויימת של אנשים, מצוי אדם שמכיר  את המושמץ, אם לאו."
 
תא"מ (נת') 42103-12-10‏ ‏ אלכסנדר מילמן נ' טל פרז'ון
 
אם כן, על מנת לדעת מהן זכויותיך במידה שנפגעת מפרסום שלילי שנכתב עליך או על עסקך או במידה שנתבעת בגין פרסום שלילי שפרסמת, מומלץ לפנות לעורך דין המתמצא בתחום.
 

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:      

                        

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס
 
 

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

עו"ד נועם קוריס - חב' אינטרספייס בע"מ

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinte

משרד עו"ד נועם קוריס " ילדים בסיכוי...

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinte

מה עושים עם שיק שחזר ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'...

מה עושים עם שיק שחזר ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'
מזל טוב הוצאתם עסקה גדולה לפועל, ובגין העסקה קיבלתם שיק לפקודתכם, מרוצים ושמחים אתם הולכים לבנק מפקידים את השיק ובגינו אתם מספקים סחורה, אך אבוי כמה ימים לאחר הפקדת השיק ולאחר שהסחורה סופקה השיק חזר או בשפה המקצועית "חולל", פניתם לבעל השיק אך פתאום הוא לא מכיר אתכם, או  שעונה חכם מחר מחר או בקיצור עושה כל דבר העיקר להתחמק מהתשלום המגיעה לכם כדין, אז מה עושים במקרה שכזה.
 קודם כל מה זה שיק לפי פרופסור זוסמן  "שיק הוא שטר חליפין שהנמשך שלו זה הבנק. אמצעי תשלום זה רווח ביותר בארץ, והשימוש ההולך וגובר בכרטיסי האשראי אינו דוחק את השיק לקרן זווית. במו בארצות אחרות, השיק הוא המסמך הסחיר המוכר ביותר בארץ"
מעבר להגדרה שניתנה כאן מבחינה משפטית לשיק יש עוד כמה הגדרות משפטיות שהאדם הפשוט כלל לא מודע אליו, שיק  משמש גם כהתחייבות לביצוע עיסקה, הוא גם כתב תביעה, הוא גם פסק דין הוא שטר ביטחון הוא גם כסף מזומן וכו'.
עכשיו אחרי שסקרנו בקצרה מהו שיק נחזור לעניינו אז מה עושים.
 כאשר שיק מחולל ( שיק שחזר) בפניכם עומדים שני עילות תביעה עיקריות, התביעה השטרית כאשר בהליך זה כל שנדרש הינו הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל והעילה החוזית כאשר במקרה שכזה השיק משמש כראייה חוזית לביצוע עסקת היסוד,  אנו נעמוד כאן על היתרונות והחסרונות בין שני ההליכים, כאשר אין לשלול עילות נוספות שיכולות לצוץ בגין שיק שחולל כגון העילה הנזיקית, עשיית עושר שלא במשפט וכו'
הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל
על פניו הגשת השיק לביצוע להוצאה לפועל זוהי הדרך הקלה והטריוויאלית, היא אינה דורשת הרבה עבודה, ואם תוגש התנגדות לביצוע השיק הסיכויים בדרך כלל נוטים בבירור לטובת מחזיק השיק, השיק עצמו משמש ככתב התביעה כחלק מהכובעים הרבים ששיק יכול לענוד.
אך החיסרון הגדול בדרך פעולה שכזה הינו שהינכם מוגבלים לסכום השיק, עם השיק הוא על 1000 ₪ אז גם התביעה תהיה על 1000 ₪ כמובן שבתוספת ריבית  והצמדה כחוק ואז התביעה לא תגלם נזקים נוספים שיכול להיות שנגרמו לכם כתוצאה מחילול השיק
הגשת תביעה רגילה
אם החיסרון הגדול בהגשת שיק לביצוע להוצל"פ הוא הגבלת סכום התביעה, אז הרי שבהגשת התביעה אתם לא מוגבלים לסכום השיק, מהטעם שבהגשת תביעה רגילה אפשר ואף צריך להוסיף גם נזקים שנגרמו לכם בגין חילול השיק ובכך אתם בעצם מעלים את סכום התביעה, יתרה מכך במצב מסוים אפשר יהיה אפילו להגיש את התביעה כתביעה על סכום קצוב וכך ההליך יהיה אפילו יותר אגרסיבי.
אך החיסרון כאן שהנטל להוכיח את הנזקים שנגרמו לכם ואת גובהם יהיה מוטל בדרך כלל עליכם כתובעים בהליך, והרבה פעמים מדובר בנטל שאינו פשוט כלל וכלל.
כמובן שישנם גם אופציות ביניים רבות ומרובות, וכל מקרה צריך לבחון לגופו ע"י  עורך דין מיומן אשר מתמחה בתחום, ויוכל לבדוק ולתת את ההמלצה הנכונה לכם, כך שתמקסמו את הרווחים והסיכון יהיה כמה שיותר נמוך.
הכותב הינו עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות', משרד נועם קוריס ושות' עוסק בגביית שיקים חוזרים ובניהול תיקי הוצאה לפועל.
האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי

 

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
 
·          
 
 
מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
 
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
 
נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס
 
 
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
 
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

מהי "הסתלקות" של יורש מחלקו בעיזבון מאת עו"ד יפית לוי בחסות עו"ד נועם קוריס...

במאמרי זה אסביר מהי "הסתלקות" של יורש מחלקו בעיזבון:-

מאת עו"ד יפית לוי בחסות עו"ד נועם קוריס

 

החוק המסדיר את העניין:-

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965.( להלן: “החוק")

 

מהי ירושה ?

עם מותו של אדם, (להלן: “המנוח") עוברים כל נכסיו ליורשיו.

 

מהו "עיזבון" ?

כל נכסיו של המנוח נקראים "עיזבון" ומהווים את הירושה של המנוח.

 

איך מחלקים את עיזבונו של המנוח ?

לצורך חלוקת עיזבונו של המנוח, יש צורך להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה - אצל הרשם לענייני ירושה או בבית הדין הדתי.

 

 מיהם היורשים על-פי דין ?

תחילה יורש מי שהיה במות המנוח  - בן זוגו + ילדיי המנוח.

לאחר מכן, ילדיי המנוח וצאצאיהם.

הוריו של המנוח וצאצאיהם.

הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם.

 

הסתלקות יורש מזכותו בעיזבון:-

לאחר מות המנוח, וכל עוד לא חולק העיזבון, החוק מאפשר ליורש להצהיר כי הוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון , כולו או מקצתו,  ומסתלק ממנו (סעיף 6 לחוק)

 

 הסתלקות לטובת אדם ספציפי:-

החוק מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת בת זוגו, ילדו או אחיו של המנוח, ואז חלקו עובר   לטובתו/ם, ולמעשה רואים בו כמי שלא היה יורש מלכתחילה.

 

הסתלקות של יורש קטין מעיזבון:-

הסתלקות של יורש קטין מחלקו בעיזבון, טעונה אישור בית המשפט.

 

הסתלקות של יורש שהוכרז פסול-דין מעיזבון:-

הסתלקות של יורש שהוכרז פסול-דין מחלקו בעיזבון, טעונה אישור בית המשפט.

 

כיצד יורש מודיע על הסתלקותו מחלקו בעיזבון ?

בהודעה בכתב , באמצעות תצהיר מאומתת ע"י עו"ד - לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט, כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק.

 

 

יפית לוי , עו"ד ומגשרת

050-7680636

פקס': 077-3179176

yafitadv@walla.com

 

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

 

 

 

מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

 

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

 

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 

 

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

 

בטחונות או להיות מאמר בנושא בטוחות מאת עו"ד נועם אברהם, משרד נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

בטחונות או להיות

מאמר בנושא בטוחות מאת עו"ד נועם אברהם, משרד נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

 

קרוב לוודאי שמתישהו במהלך חיינו, נדרשנו או נידרש לתת, לעיתים גם לבקש, בטחונות, אשר קיומם הינו חיוני ביותר, לשם ניהול חיי מסחר תקינים, שכן הרציונאל העומד ביסודם, הינו ליצור מכניזם "הרתעתי", שיהא בכוחו להבטיח עמידה בהתחייבויות כאלה ואחרות של צד כלפי משנהו.

 

במאמר זה אבצע סקירה, באשר לסוגי הביטחונות שהשימוש בהם, הינו שכיח יותר, בתוך כך, אעמוד על ההבחנות בין הביטחונות השונים, בעיקר באספקט של ההשלכות המשפטיות שלהם, אופיים ועוצמתם, על מי משני צידי המתרס, דהיינו, פעם כאשר אנו בצד של מי שנדרש להמציא בטחונות ופעם כשאנו בצד של מי שמבקש להמציא לטובתו בטחונות, כבר עתה ראוי לציין, כי קיים כל העת מתח מובנה ומתמיד בין שני הצדדים, כך שמחד, נותן הבטחונות יבקש להכפיף עצמו לבטוחה, פחות כובלת, כזאת שבקרות מקרה, אשר יהווה חשש להפרה של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, תשמרנה זכויותיו של נותן הבטוחה, במובן זה שתהא לו האפשרות לנהל הליך משפטי ולהציג טענותיו, מבלי לשאת בסנקציה כספית עוד בטרם התקיים הליך כלשהו. מנגד ניצב מבקש הבטוחה, אשר דרך כלל, מספק תמורה, השקעה, נכס ( כמו לדוג' במקרה של בעל נכס שמשכיר את דירתו) כלשהו והוא מצידו מעוניין להשיג מספר אלמנטים, האחד לוודא עמידה בתנאי ההתקשרות מצד נותן הבטוחה ובאמצעות כך לצמצם מקרה של הפרת ההסכם, אלמנט שני ולא פחות חשוב,  להגן על השקעתו בצורה המיטבית ביותר, מקום שנגרם נזק להשקעתו ( כמו לדוג' פגיעה במושכר).

 

זה המקום לציין, כי לאופיים ועוצמתם של הביטחונות, יש כדי להקרין במישרין ולהשפיע באופן אקוטי על "מאזן הכוחות" במהלך מרקם היחסים החוזיים בין הצדדים, כך למשל, ישנו הצ'ק הבנקאי, לעיתים ישנם בעלי נכסים, הדורשים מהשוכרים להפקיד בידיהם צ'ק שכזה, אז מהו בעצם השיק הבנקאי ומה ההבדלים בינו לבין שיק רגיל?

 

צ'ק בנקאי -  בשונה מצ'קים "רגילים", יש לגשת לבנק ולבקש  במיוחד שינפיקו עבורכם שיק שכזה לפקודת פלוני. הבנק, כתנאי בסיסי להנפקת השיק הבנקאי, ידרוש שחשבונכם יהא ביתרת זכות, למצער בגובה השיק הבנקאי שאתם מעוניינים למשוך, עם הנפקתו, ובדומה מאוד למשיכת מזומן מחשבונכם, תבחינו כי הסכום הנקוב בשיק הבנקאי יורד מחשבונכם. למעשה כבר בשלב זה ניתן להבין, כי הצ'ק הבנקאי בהיותו ככל הנראה שווה ערך למזומן, הופכת אותו לבטוחה אטרקטיבית מאוד, אשר מטבע הדברים, יהא גם הבטוחה המועדפת על מי שמספק תמורה ומעוניין להבטיח עצמו בצורה הטובה ביותר.

הבדל נוסף וחשוב, נוגע לעניין היכולת שלכם לחזור בכם, לאחר שמשכתם שיק בנקאי לפקודת פלוני,  גם כאן עולה ביתר שאת, את מה שלא ניתן להגדיר אחרת מאשר, עוצמת השיק הבנקאי כבטוחה, נניח שביצעתם עסקה מסוימת, קיבלתם תמורה ושילמתם עבורה באמצעות שיק "רגיל" , נניח שלא הייתם מרוצים מסיבה כזו או אחרת, מהתמורה שסופקה לכם, במצב דברים זה, יכולים אתם, ליתן לבנק הוראת ביטול ובכך לחזור בכם מהתחייבותכם, לכבד את העסקה מול נותן התמורה.

 

 ניכר כי השיק  הרגיל שומר על זכותו של מקבל התמורה,  מקום שמקבל השיק ( נותן התמורה) מפר התחייבותו כלפי מוסר השיק (מקבל התמורה). מנגד ועל מנת להשיג איזון בין כוחם של הצדדים חשוב לציין, כי מי שאוחז בשיק שחזר, אוחז למעשה בפס"ד שניתן לטובתו ובתור שכזה,  הוא אינו צריך לפתוח בהליכים משפטיים מייגעים וממושכים כנגד מוסר השיק, אלא הוא ניגש ישירות להוצאה לפועל,  על מנת שזו תחל בביצוע פעולות אופרטיביות לגביית החוב.

 

לכאורה נראה, כי השיק הרגיל כן שומר על סימטריה מסוימת, בין מוסר השיק למקבלו, לא כך הדבר בשיק בנקאי, שם מרגע הנפקת השיק לטובת מקבל השיק, אין למושך השיק אפשרות לחזור בו מהתחייבותו וכפועל יוצא ליתן הוראת ביטול לבנק שלא לכבד את השיק הבנקאי. גם אם לכאורה יפנה מוסר השיק לבנק, ויעלה בפניו טענות טובות ואפילו מוצדקות, מדוע מקבל השיק הבנקאי לא זכאי לפרוע אותו, הרי שאלו כמעט שאינן רלוונטיות והבנק לא יוכל להיעתר לו, גם ירצה בכך ( להוציא מקרים קיצוניים כגון גניבה,מרמה, עושק) וזאת שוב משום שהשיק הבנקאי, הינו בסופו של יום, מזומן לכל דבר ועניין, דהיינו מרגע הנפקתו, פירעונו תלוי כמעט לחלוטין ברצונו והוראתו של מקבל השיק.

 

שטר חוב- גם שטר החוב מוכר לנו, בעיקר בהקשר של חתימה על חוזה שכירות, במקביל על החתימה על חוזה השכירות, לעיתים יחתים אותנו בעל הנכס גם על שטר חוב, הטעמים לכך גם כאן, הינם שבקרות מקרה הפרה לשיטתו של בעלי הנכס מצדם של השוכרים, יש באפשרותו לנהל הליכים להשגת פיצויים, בשני נתיבים ובלבד שסך כל הפיצויים בשניהם, לא יעלה על סך הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוזה. אם כן, בעל הנכס יכול להגיש תביעה כנגד השוכר בגין הפרה מכוח החוזה ובמקביל יכול הוא להגיש את שטר החוב לביצוע בהוצאה לפועל, בשים לב כי בהליך זה הוא "מוגבל" במובן זה, שאין הוא יכול להיפרע בהליך זה של שטר החוב בהוצאה לפועל, יותר מכפי הסכום הנקוב בשטר החוב. על פניו לא מתקיימת זיקה בין שני ההליכים, שינקוט בהם בעלי הנכס, ברם, טענות ההגנה של השוכר, מה שנקרא בז'רגון המשפטי, "בקשתו להתגונן בפני ביצוע שטר החוב" , יכולות שיהיו בין היתר טענות הגנה חוזיות, דהיינו מכוח חוזה השכירות.

"שטר חוב לביטחון" - בתוך כך, שימו לב כי ניתן מלכתחילה ליצור זיקה ישירה, בין שטר החוב לחוזה וזאת באמצעות כתיבת המילים: " שטר חוב לביטחון" על גבי שטר החוב, במקביל לגלם בחוזה תניה/ות, אשר רק בהתרחשותן,  יופעל שטר החוב.

 

ערבות אוואל – גם כאן אחד היתרונות הבולטים, היא האפשרות לגשת במישרין להוצל"פ ולממש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.

כלשון סעיף 57 ב' לפקודת השטרות:

"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."                                      

למעשה גולת הכותר הינה, שכאשר ערב חותם בערבות אוואל, הוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר.  כלומר, מי שחתם כערב אוואל לחייב מסוים, עליו לדעת כי הוא "חשוף" במובן זה , שניתן להיפרע ממנו, אפילו מבלי לנסות ולהיפרע קודם מהחייב שלו הוא ערב.

ערבות אוואל תמשיך להתקיים, גם אם התחייבותו של הנערב פסולה (שלא מחמת פגם בצורה). המשמעות הינה כי: גם אם למחזיק בשטר הערבות, אין עילה כלפי מי  שנתן לו השטר, עדיין תיתכן לו עילה כנגד הערב.

זה המקום לציין, כי חוק הערבות מחריג מקרים מסוימים שבהם, אין אפשרות לפעול במישרין כנגד הערב בערבות אוואל, כגון, ערב יחיד, שאינו תאגיד, או ערב לתאגיד שאינו בעל עניין בו, או ערב שהוא בן זוג או שותפו של החייב) בהתקיימותם של תנאים מסוימים, כגון גובה ערבות מקסימלי,  אין לפנות לערב לפני קיום הליכים מסוימים נגד החייב, וכי הוראות סעיף 57 לחוק הערבות לא יחולו . 

הינה כי כן, עינינו הרואות, כי ישנם הבדלים ניכרים, בין הבטוחות השונות, אשר על כן, המצב הרצוי ושאליו יש לשאוף כל העת, הוא לנסות ולהגיע לקורלציה בין העסקה לבטוחה, כך שסוג הבטוחה ישקף באופן ראוי את אופי העסקה, גובהה והסיכונים שהצדדים לעסקה נוטלים עליהם.

עו"ד אודות הכותב, עו"ד נועם קוריס:

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

 מאמרים נוספים:

 הוצאה לפועל - לפני שאתם חותמים

זכויות האדם במדינת ישראל - זכויות עו"ד

חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

חוק זכות יוצרים, התשס"ח– 2007

חוק המחשבים, התשנ"ה - 1995

חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001

תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר וניהולו), התשס"ב-2001

תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס"ב-2001

פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב - 1972

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עורך דין נועם קוריס